מועמדים

החיים בגליל

מועמדים

אולי זה הריחוק מהבית שגורם לקרבה בין הסטודנטים, אולי זה החופש הגלילי עם הרוחות הצפוניות ואולי זה פשוט כי מרוכזים פה אלפי צעירים במקום כל כך קטן, אבל דבר אחד בטוח – חיי החברה ותרבות הבילוי של הסטודנטים במכללת תל חי חיים ובועטים, גורמים למכללות אחרות להוריק מקנאה. אינננו יכולים למנות כל הגורמים המשפיעים ויוצרים את האוירה המיוחדת בקהילת הסטונדטים הצפונית, אבל בכל זאת ננסה לשער את חלקם. לפניכם ארבעה גורמים מרכזיים, עמודי התווך של הסטודנט הממוצע בצפון.

 
הטבע
בוגרים רבים מחליטים לתקוע יתד ולהשתקע פה בזכותו- הטבע. נחלים מפכפכים, ירוק עמוק, עצי פרי, שלווה וכל זה במרחק הליכה או נסיעה קצרה מהבית או המכללה. כל מי שחי בגליל העליון, הפריפריה הירוקה ביותר בארץ, מילולית חי בטבע. זה אומר שבזמן תקופות המבחנים, בעוד שסטודנטים במוסדות לימוד אחרים תקועים בחדרים, אנחנו נוהגים  לרדת לאחד מהנחלים הרבים ולשקוד על החומר על שפת הנחל, כי הרי ידוע לכל שאין כמו טבילה מרעננת לריכוז גבוה ולערנות. אנשים רבים כל כך משלמים מאות שקלים כדי לגור יום או יומיים במקום שהסטודנטים שלנו גרים בו כל משך תקופת לימודיהם. תחשבו על זה.
 
 
חיי החברה
בין אם סטודנט מגיע לכאן עם חבר קרוב ובין אם לא, החיבורים שנוצרים במכללת תל חי הם תמיד לא שגרתיים, לא צפויים ובדרך כלל מתרחשים מאוד מהר. הסטודנטים שלנו מתאפיינים בראש פתוח וברצון להתחבר זה לזה. אם זה לטיולים משותפים, לארוחות שישי בצוותא שמתרחשות מדי שבוע בדירות הסטודנטים ואם בקבוצות הלימוד. חוץ מזה, כשיש כל כך הרבה ירוק בעיניים, אם זה מהדשא במכללה או מהנוף שנשקף מהחלון בכיתה, קשה שלא לחייך וחיוך כידוע, זה הצעד הראשון בדרך לחבר חדש.
 

 
המסעדות
פעם זה היה עניין עצוב, כל בחור שחשב שהוא יודע לבשל, היה תוקע ענף טימין בחומוס ומכנה את המזללה שלו ביסטרו גלילי. היום הכל אחרת, יותר ויותר שפים מוכשרים עוברים לצפון ומקימים פה מסעדות ברמה גבוהה ובאיכות ללא פשרות. קחו לדוגמא את השף חיים טיבי שמבשל במסעדת מוסקט במלון מצפה הימים, תתפנקו בארוחת גורמה במסעדת נחלים או בערב מהנה במסעדת הפוקצ'ה בר, ארוחה צמחונית בהודית, המבורגר בקלומפוס או קפה בקוקיה. תתחילו להבין, זו אולי פריפריה, אבל זו חתיכת פריפריה טעימה ומשובחת. ריבוי הקהל הצעיר באזור גרם להתרחבות שוק המסעדנות והיום ניתן למצוא מגוון גדול, החל מחומוסיות למכביר ועד למסעדות עילית, וביניהן ספקטרום רחב של טעמים, מקומות וטווחי מחירים.
 
 
הפאבים
כולם יודעים שאין דבר כזה קיבוץ בלי פאב, אבל לא הרבה יודעים שהפאב הקיבוצי שמוכר כוס גולדסטאר בחמישה שקלים ומארח אמנים מוכרים מהקיבוץ כמו מוטי מהרפת ודוד מגידולי השדה, נעלם מהשטח ובמקומו הופיעו פאבים שלא היו מביישים את אחיהם העירוניים בשום צורה. לא מאמינים? קפצו לבקר בפאב "הפטריה" בקיבוץ דן ותבדקו את רשימת האמנים שמופיעים שם, תעיפו מבט גם ב"גריפין" במטולה ובלוח ההופעות שלהם כדי לקבל תמונה כוללת יותר ואם זה לא מספיק, תורידו כוסית ב"אנשו פאב" בקרית שמונה ותתרשמו בעצמכם. אין כמעט קיבוץ או מושב שלא נטוע בליבו פאב, מה שמקל על הסטודנטים נטולי הרכב להרוות את צמאונם ומי שהתמזל מזלו לרכב פרטי או לפחות לחבר טוב עם רכב פרטי, יכול לדגום מדי ערב מקום אחר עד שימצא את הפאב האהוב עליו. ראו הוזהרתם, המחירים של הצפון ידועים בהיותם נמוכים, מה שעלול לגרום להתמכרות והכי חשוב - אם שותים לא נוהגים.
 

 
לפרטים נוספים  ניתן לפנות למרכז לייעוץ לימודים בטלפון: 1-800-78-08-08
או לפורום המכללה הטכנולוגית בדף הפייסבוק שלנו.
נציגנו ישמחו לענות על כל שאלה תוך 24 שעות.